Vayedaber

Beitsah

Daf 8b

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מְשַׁלְּחִין בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא מָנוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְשַׁלְּחִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף בֵּין חַיִּין בֵּין שְׁחוּטִין. מְשַׁלְּחִין יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְקִטְנִיּוֹת אֲבָל לֹא תְבוּאָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בִּתְבוּאָה:

Traduction

Les Shammaïtes prescrivent de n’envoyer à son voisin en don au jour de fête que des mets à manger de suite; les Hillélites permettent aussi l’envoi d’animaux domestiques ou sauvages, ou d’oiseaux, soit vivants, soit égorgés. On peut envoyer de même du vin, de l’huile, de la farine, mais non du blé en grains (non serviable); R. Simon autorise même ce dernier.

Pnei Moshe non traduit

מתני' בש''א אין משלחין ביום טוב. דורונות לרעהו:

אלא מנות. הוא דבר מוכן ושאינו עשוי להניחו למחר כגון חתיכות בשר ודגים:

ובה''א משלחין וכו'. ודוקא על ידי אדם אחד או שנים אבל לשלוח ע''י שלשה בני אדם או יותר אסור דאוושא מילתא טובא ונראין כמוליכין למכור בשוק:

אבל לא תבואה. שהרי אינה ראויה לאכילה בלא טחינה ואין טוחנין בי''ט:

ור''ש מתיר בתבואה. מפני שיכול לכתשה במכתשת קטנה ויעשה מעשה קדירה. ואין הלכה כר''ש:

בִּרֵר אוֹכְלִים מִתּוֹךְ אוֹכְלִים. חִזְקִיָּה אָמַר. חַייָב. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. פָּטוּר. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל חִזְקִיָּה. בּוֹרֵר וְאוֹכֵל. בּוֹרֵר וּמַנִּיחַ עַל הַשּׁוּלְחָן. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. תִּיפְתָּר בְּשֶׁהָיוּ אוֹרְחִים אוֹכְלִין רִאשׁוֹנָה רִאשׁוֹנָה. וְהָא תַנֵּי. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָבוֹר אֶת כָּל אוֹתוֹ הַמִּין. 8b אִם עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבָּת חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה. שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בַּשַּׁבָּת חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְמָקוֹם אַחֵר חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה. אֲפִילוּ עִיגּוּלִין מִן גַּו עִיגּוּלִין. וַאֲפִילוּ רִימּוֹנִים מִן גַּו רִימּוֹנִים. אִין כֵּינִי אֲפִילוּ בְּנֵי נַשׁ מִן גַּו בְּנֵי נַשׁ. מַאי כְדוֹן. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי לַהִיא דְאָמַר רִבִּי אִימִּי. רִבִּי אִימִּי הֲוָה לֵיהּ אוֹרְחִין. אַפִּיק קוֹמֵיהוֹן תּוּרְמוֹסִין וּפַסִילִייָה. אֲמַר לוֹן. יְהָבוֹן דַּעְתְּכוֹן דַּאֲתוֹן מֵיכוֹל קִינָרְסִיָה בְסוֹפָה.

Traduction

תַּנֵּי. אֵין בּוֹרְרִין לֹא טוֹחֲנִין וְלֹא (מְדַקְדְּקִין) [מַרְקִדִין]. הַבּוּרֵר הַטּוֹחֵן הַמָרַקֵּד בַּשַּׁבָּת נִסְקַל. וּבְיוֹם טוֹב סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. וְהָתַנִּינָן. בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא עַנְתֹנַייָה. דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הִיא. דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר. אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה׃ וְהָא תַנֵּי. שֶׁלְּבֵית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ שׁוֹחֲקִין פִּילְפְּלִין בָּרֵיחַיִם שֶׁלָּהֶן. מוּתָּר לִטְחוֹן וְאָסוּר לָבוֹר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא הוּתְרָה טְחִינָה כְדַרְכָּהּ. מְנַיִין שֶׁאֵין בּוֹרְרִין וְלֹא טוֹחֲנִין וְלֹא מַרְקִידִין. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כָּל מְלָאכָה֙ לֹא יֵֽעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם עַד וּשְׁמַרְתֶּם֘ אֶת הַמַּצּוֹת֒. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. כְּלוּם לָֽמְדוּ לְתַבְשִׁיל אֶלָּא מִיכָּן. רִבִּי יוֹסֵה לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֣ל לְכָל נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵֽעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם עַד וּשְׁמַרְתֶּם֘ אֶת הַמַּצּוֹת֒. תַּנֵּי חִזְקִיָּה וּפְלִיג. אַ֚ךְ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ הֲרֵי אֵילּוּ מִיעוּטִין. שֶׁלֹּא יִקְצוֹר וְלֹא יִטְחוֹן וְלֹא יְרַקֵּד בְּיוֹם טוֹב.

Traduction

רִבִּי זְעוּרָה רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. הַמְשַׁמֵּר חַייָב מִשֵּׁם בּוֹרֵר. אָמַר רִבִּ זְעוּרָה. לֹא מִסְתַּבְּרָא דִי לֹא מִשֵּׁם מְרַקֵּיד. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בְּקַדְמִיתָא הֲוִינָן אָֽמְרִין. יְאוּת אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. מַה הַמְרַקֵּד קֶמַח מִלְּמַטָּן וְסוֹלֶת מִלְמַעֲלָן. אַף הַמְשַׁמֵּר יַיִן מִלְּמַטָּן וּשְׁמָרִים מִלְּמַעֲלָן. וְלֹא הֲוִינָן אָֽמְרִין כְּלוּם. לָמָּה הוּתָר מִכְּלָל בְּרֵירָה וְהוּתָר מִכְּלָל שִׁימּוּר. הוּתָּר מִכְּלָל בְּרֵירָה. בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי. וְהוּתָר מִכְּלָל שִׁימּוּר. אֲבָל נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְּיוֹם טוֹב: וְלֹא הוּתָר מִכְּלָל הַרְקָדָה. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה בַּר יָקֶה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אֵין שׁוֹנִין אֶת הַקֶּמַח אֲבָל מַרְקִידִין לַאֲחוֹרֵי הַנָּפָה. אִין תֵּימַר מִשֵׁם מְרַקֵּיד הוּא. יְהֵא אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. דִּי לָא כְרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי מִשֵּׁם רִבִּי יוּדָה. אַף מַכְשִׁירֵי אוֹכֶל נֶפֶשׁ הִתִּירוּ. בְּעַייָא הָדָא מִילְּתָא מָהוּ לְשַׁנּוֹת אֶת הַקֶּמַח לַאֲחוֹרֵי הַנָּפָה כְּרַבָּנִן.

Traduction

Beitsah

Daf 9a

משנה: מְשַׁלְּחִין כֵּלִים בֵּין תְּפוּרִין בֵּין שֶׁאֵינָן תְּפוּרִין. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. אֲבָל לֹא סַנְדָּל מְסוּמָּר וְלֹא מִנְעָל שֶׁאֵינוֹ תָפוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף לֹא מִנְעָל לָבָן מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ אוּמָּן. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁנֵּאוֹתִין בּוֹ בְיוֹם טוֹב מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ׃

Traduction

On peut envoyer des vêtements, cousus ou non, même si ce n’est pas pour les besoins de la fête, mais non une sandale couverte de clous, ni un soulier non cousu (ne pouvant pas servir). R. Juda interdit aussi un soulier en cuir clair, parce qu’il exige encore l’intervention d’un ouvrier pour le noircir. En thèse générale, on peut envoyer le jour de fête tout objet dont on peut se servir de suite.

Pnei Moshe non traduit

מתני' משלחין כלים בין תפורין. דחזו למלבוש ובין שאינן תפורין דחזו לאכסויי:

אע''פ שהן כלאים והן לצורך המועד. כך היא בנוסחת המשנה בבבלי. וכגון שהן קשין ואינם מחממין שמותר לשכב עליהן:

אבל לא סנדל המסומר. הוא סנדל של עץ מחופה במסמרים וגזרו חכמים עליו שלא לנועלו בשבת וי''ט משום מעשה שהיה כדאיתא בשבת פרק במה אשה:

ולא מנעל שאינו תפור. ואפי' הוא מחובר ביתידות של עץ וכיוצא בהן:

אף לא מנעל לבן. באתריה דר' יהודה לא היו נועלים מנעל לבן עד שמשחירים אותו:

מפני שצריך אומן. להשחירו:

זה הכלל וכו'. האי בי''ט אדבתריה קאי וה''ק זה הכלל כל שנאותין בו בחול כמות שהוא ואינו צריך למלאכה אחרת ואע''פ שאין ניאותין בו בי''ט כגון תפילין שבחול לובשין אותן כמות שהן ובי''ט אין לובשין אותן אעפ''כ משלחין אותן בי''ט:

הלכה: כֵּינִי מַתְנִיתָה. מִפְּנֵי שֶׁהוּא צָרִיךְ בֵּיצַת אוּמָּן. מַתְנִיתָה דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. דִּתַנִּינָן תַּמָּן. מִנְעָל עַל הָאִמּוּם. רִבִּי לִיעֶזֶר מְטָהֵר וַחֲכָמִים מְטַמִּין. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. שַׁנְיָא הִיא הָכָא. שֶׁהוּא כְמַכְשִׁיר כֶּלִי בְיוֹם טוֹב. תַּנִּי. אֵין מְפָֽרִקִין אֶת הַמִּנְעָל מֵעַל הָאִימּוּם בְּיוֹם טוֹב. אֲבָל מְפָֽרִקִין אֶת הַמִּנְעָל מֵעַל הָאִמּוּם בְּחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד.

Traduction

Il faut compléter ce que la Mishna dit à l’égard des souliers clairs, en ajoutant que pour employer un tel soulier il est à parfaire par une main-d’œuvre (sans exiger précisément celle d’un ouvrier). La Mishna (qui interdit un soulier non cousu) est conforme à l’avis de R. Eliézer, puisqu’il est dit ailleurs (44)(Kelim 27, 4).: le soulier encore placé sur la forme n’est pas susceptible d’impureté (n’étant pas encore achevé); les autres sages lui accordent cette faculté. Non, fut-il répliqué, la présente Mishna est conforme aussi à l’avis des autres sages: ils déclarent un tel soulier capable de devenir impur, parce qu’il suffirait de l’enlever de la forme pour l’utiliser, tandis qu’en opérant ainsi un jour de fête, ce serait approprier un ustensile à son usage (travail interdit); voilà pourquoi ils défendraient aussi de l’envoyer ce jour. On a enseigné en effet (45)Cf. B., Shabat 141b.: au jour de fête, on ne doit pas enlever un soulier de la forme, mais c’est permis aux jours de demi-fête (intermédiaires).

Pnei Moshe non traduit

גמ' כיני מתני' מפני שצריך ביצת אומן. כלומר האי שצריך אומן לאו דוקא היא שאף ההדיוט יכול להשחירו אלא ה''ק שצריך ביצת אומן והוא השיחור שהאומן משחיר בו:

מתני'. דקתני ולא מנעל שאינו תפור ומשמע אפי' נגמר הוא אלא שמונח על הדפוס. דר''א דכלים היא דתנינן תמן בפכ''ז דכלים מנעל שעל האימוס הוא דפוס של עץ או של עור ובתוכו שער ותופרין עליו את המנעל ר''א מטהר דלאו כלי הוא ומשמע אפי' המנעל שעליו תפור דכל זמן שהוא על האמוס לאו כלי מיקרי וקאמר הש''ס דלא היא אלא מתני' ד''ה היא דאף חכמים דמטמאין התם מודו הכא דלענין טומאה הוא דפליגי שהרי יכול הוא לפרקו מעל האמום ושנייא היא הכא שאינו יכול לפרקו שהוא כמכשיר כלי בי''ט וכדתני בברייתא דלקמיה:

הלכה: וְקַשְׁיָא עַל דְּבֵית שַׁמַּי. יֶרֶךְ גְּדוֹלָה מוּתָּר לְשַׁלְּחָהּ. גְּדִי קָטָן אָסוּר לְשַׁלְּחוֹ. אָמַר רִבִּי יוּדָן. 9a לֹא מִסְתַּבְּרָה בְטוֹעֲנוֹ. אֲבָל אִם הָיָה מוֹשְׁכוֹ וְהוֹלֵךְ מַה בֵין מוֹשְׁכוֹ לְהוֹלִיכוֹ מַה בֵין מוֹשְׁכוֹ לְהַשְׁקוֹתוֹ. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר לְרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. שָׁמַעְתָּ מֵאָבִיךָ. תַּרְנְגוֹלֶת מוּתָּר לְטַלְטְלָהּ. מַה אִם הָֽיְתָה מוּכֶנֶת לַשְּׁחִיטָה מוּתֶּרֶת. וְאִם לָאו אֲסוּרָה. וְאֵין כָּל תַּרְנְגוֹלִין מוּכָנִין לַשְּׁחִיטָה. לָכֵן צְרִיכָה אֲפִילוּ אֵינָהּ מוּכֶנֶת. אָֽמְרָהּ לוֹ בִלְחִישָׁה. אָמַר לוֹ. לָמָּה אַתְּ אָֽמְרָהּ לִי בִלְחִישָׁה. אָמַר לוֹ. כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמַעְתִּיהָ בִלְחִישָׁה. כָּךְ אֲנִי אוֹמְרָהּ לָךְ בִּלְחִישָׁה.

Traduction

Contre l’avis des Shammaïtes, on fit cette objection: se peut-il que l’on permette de donner une grande cuisse (un quartier entier de gros bétail) et que l’on défende le don d’un petit agneau? Il faut croire, dit R. Judan, que l’interdit s’applique à ce que l’on chargerait sur l’épaule (acte semblable à celui des jours non fériés), mais il est permis de tirer un animal qui marche; et cette distinction est justifiée en ce que dans ce dernier cas on semble mener l’animal à l’abreuvoir. R. Oshia le grand demanda à R. Judan Nassi s’il avait entendu dire par son père qu’il soit permis de transporter une poule. Ce n’est pas douteux, répondit R. Judan, si elle est destinée à être égorgée en ce jour, on peut la déplacer; au cas contraire, c’est interdit. Mais, fut-il objecté, est-ce que toute volaille n’a pas cette destination? C’est pourquoi, en effet, même sans destination, il est permis de la transporter. R. Judan lui énonça cette permission à voix basse. — Pourquoi dissimules-tu ta réponse? —Je te la transmets, répondit-il (41)Rabba à (Gn ch. 3., comme on me l’a apprise (pour ne pas la divulguer).

Pnei Moshe non traduit

גמ' וקשיא על דב''ש. דלדבריהם ירך גדולה מותר לשלחה ואף על פי שאין יכול לאכול כולה היום וגדי קטן אסור לשלחו בתמיה:

לא מסתברא. לפרש דבריהם אלא בטוענו על כתיפו דמיחזי שמוליכו למכרו אבל אם היה מושכו והולך מותר דמה בין מושכו להוליכו אחריו למי אשר משתלח ומה בין מושכו להשקותו ואין כאן משום מראית עין שהרואה אומר להשקותו הוא מוליכו:

שמעת מאביך. אם תרנגולת מותר לטלטלה בי''ט והשיב לו מה יש כאן להסתפק אם היתה מוכנת וכו'. ופריך וכי אין כל התרנגולין מוכנין לשחיטה:

לכן צריכה אפי' אינה מוכנת. כלומר לא נצרכה אלא אינה מוכנת בפי' מאתמול לשחיטה כל זמן שאינה עומדת לגדל ביצים מותרת בטלטול:

אמרה לו בלחישה. שלא לפרסם הדבר:

מָהוּ לְהַעֲמִיד חָלָב בְּיוֹם טוֹב. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן. אַף הוּא חוֹלֵב וּמַעֲמִיד מִיּוֹם טוֹב לַחוֹל.

Traduction

Est-il permis de coaguler du lait le jour de fête? Non, car s’il est vrai que les travaux pour la consommation sont permis, il pourrait arriver, pour la fabrication du fromage, que l’on en ferait une grande quantité devant servir en semaine ordinaire (ce qui est interdit). – (46)Suit un passage traduit au (Shabat 6, 1), t. 4, p. 66..

Pnei Moshe non traduit

אם אומר את כן. להתיר מה שהוא לצורך י''ט אף הוא חולב הרבה ומעמיד מי''ט לחול הלכך אסור:

תַּנֵּי. מְשַׁלְּחִין חִטִּים שֶׁהֵן מַאֲכָל עֲסִיסִיוֹת. פּוּל שֶׁהוּא מַאֲכָל נָדִיּוֹת. שְׂעוֹרִים שֶׁהֵן מַאֲכָל בְּהֵמָה. לֹא כֵן תַּנֵּי מִשֵּׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. לְכָל נֶ֔פֶשׁ. אַף נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בִכְלָל. אַתְיָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן כִּשִׁיטַּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְמַה דִרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. לְכָל נֶ֔פֶשׁ. אַף נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בִכְלָל. כֵּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. לְכָל נֶ֔פֶשׁ. אַף נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בִכְלָל.

Traduction

On a enseigné (42)Tossefta à ce, ch. 1, fin.: R. Simon permet d’envoyer des céréales en grains, parce que le froment peut servir tel quel à être mangé grillé; les fèves sont un mets lydien, et l’orge est mangée en nature par les animaux. C’est aussi ce que l’on a appris au nom de R. Simon: il déduit de l’expression ce qui pourra être consommé par toute âme (Ex 12, 17) qu’il faut aussi y englober la nourriture des animaux (43)''''''V. ci-après, 4, 1; Mekhilta, sect. Bô, ch. 9.''''''. Cet avis de R. Simon est conforme à celui de R. aqiba son maître, qui tire la même déduction du verset précité.

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא סוף פ''ק ר''ש אומר משלחין חטין וכו':

נדיות. והתם גריס לודיות והן מיני מאכלים שנעשין מחטין ומפולין:

לא כן וכו'. כלומר היינו טעמא דר''ש מתיר דדריש אך אשר יעשה לכל נפש לכל לרבות אף נפשות בהמה בכלל וכדדריש ג''כ ר''ע רבו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source